© 2016 כל הזכויות שמורות

  • Grey LinkedIn Icon
  • Facebook

כל הורה שגידל ילדים חווה את החוויה הבאה: הילד הגיע עם רצון מסוים והתשובה שאתם אומרים לו היא "לא"!

 

מה קרה לילד?

בואו ונתייחס לפעם הראשונה בו פתח הילד במה שמכונה בספרות המקצועית טאנטרום או בשפתינו ­ במחזה האימה: בכי, צעקות, השתטחות על הרצפה, קללות (מכות) ועוד.

 

ובאותו הזמן, מה קורה לנו ההורים?

בואו ונתייחס, עם היד על הלב, לאותו הרגע שבו פחדנו, נבהלנו ועדיין, כל פעם מחדש, ולעיתים קרובות מידי, מרגישים מובכים. נזכור שבאותו רגע של מבוכה, נפתח במחשבתנו קובץ של שאלות: למה הילד עושה לנו את מחזה האימים הזה? ​ למה הילד עושה את זהו דווקא

עכשיו? למה הוא מתנהג ככה שוב ושוב? מה עשיתי שהוא מגיב ככה? ולסיכום אמרנו לעצמנו: הנה הוא שוב עושה לי "דווקא"!!! 

 

חשוב שתדעו!!

הילד לא מתנהג כפי שהוא מתנהג סתם ובלי סיבה. הילדים שלנו חכמים מאוד. יש להם חיישנים שקולטים אותנו, ההורים. אנחנו אלה שמכוונים את ילדנו, ומראים לו בתגובותינו, על אילו נקודות עליו ללחוץ בדרך להשגת מטרתו. 

אם, בסופו של דבר, מקבל הילד את מבוקשו באמצעות מחזה האימה, התנהגותו לא תשתנה. הילד שלנו, כמו רבים וטובים מאתנו, פועל על פי שיטת מצליח….  והוא מצליח, כמו גדול!! ובגדול!!!

 

מה מאפשר לו להצליח? 

מה אנחנו צריכים לעשות כדי לגרום לו להפסיק להתנהל ככה מולנו? מה היה עוצר התנהגות זו?

 

התחלת שנת הלימודים מגבירה את העניין בנושאים הקשורים לקושי בהתמודדות עם מסגרת, עמידה במטלות, הצבת גבולות ועוד…

 

מי אוהב גבולות? 

ביננו, אף אחד לא אוהב גבולות, כולל אותנו ההורים. לכן, יש לנו קושי ליישם אותם.

כדי שנוכל להציב גבולות לילד ולעמוד בגבולות שהצבנו חשוב שנבין , למה הילד שלנו צריך גבולות, מדוע חשוב להציב לו גבולות? 

 

אולי נתחיל עם סדר במושגים?

 

מהו גבול?

גבול, הוא סימון ברור מוגדר וידוע, שמתחם את האזור שאסור ובאותו הזמן מסמן את מה שמותר (שימו לב שכל מה שקיים בין הגבולות הן אופציות "בטוחות"). הוא נועד לשמור עלנו מפני הסכנה הממשית האורבת לנו מעבר אליו. כדי להבין את חשיבות הגבול, נחשוב קודם על עצמנו הולכים על גשר בלי מעקה. עד כמה נרגיש בטוחים? גבול משמעו זהירות סכנה!!!

 

האם הגבול הוא חיצוני או פנימי לאדם? היכן נמצא הגבול?

האם הגבול זה הגדר שמסמנת אותו ועוצרת את ההתקדמות שלי, או, שהדבר שעוצר אותי, הוא חוסר הרצון שלי לטפס מעל הגדר ולעבור את הגבול? ואולי הפחדים מפני הבלתי ידוע שאורב באי הוודאות?  

מי מציב את הגבולות?  

האדם עצמו!! הוא ורק הוא!!!

 

אנחנו יכולים לכל היותר להצביע על הסכנה ולנסות להגביל אותו… לסמן מקום כגבול… לגדר, לסלול דרך טשטוש שתזהה מעבר, למקש, לתלות שלטי אזהרה ולמסמר מצלמות מכל עבר… ועדיין, ההחלטה אם לקחת סיכון או אפילו אם בכלל מדובר בסיכון, להישאר במקום הבטוח או לחצות את הגבול ולהתמודד עם הבלתי ידוע, היא של האדם לבדו!!

 

מהי מטרת הגבול?

הגבול נועד לשמור על הילד המסתובב חופשי!!! 

הוא לא נועד למנוע מההורה את חוויית החרדה המתלווה לשחרור הילד! 

אין להתעלם מכך שהידיעה שהילד אכן שומר על הגבול אכן תורמת להפחתת החרדה ההורית ועוזרת לו לשחרר את ילדו לחופשי… ולכן, עד כמה שזה יישמע לכם מוזר, השמירה על הגבולות חשובה ​ ​קודם כל בשבילכם ההורים. 

 

ההשלכות של העדר כבוד לגבולות

הורים אשר אינם משכילים להעביר את מושג הגבול לילדיהם בצורה נכונה יזהו זאת כאשר לא יוכלו להחליט מתי לומר לילד (במילים המתאימות) שהגיעו למקום שאינם מוכנים לוותר על מנוחה או בילוי כל שהוא לדוגמא ושעל הילד להסתדר בזמן הקרוב בעצמו. חשוב להוסיף שאתם סומכים עליו שיעשה זאת. כאינכם מציבים גבול הילד ממשיך בשיטת מצליח. השגת רצונותיו באמצעות כל הדרכים שמקשות עלינו, מעייפות אותנו. 

מה זה אומר מצליח? הרי בסופו של דבר הילד לא מרוויח מזה כלום כי אנחנו כועסים עליו. הילד הרוויח ברגע שכעסנו עליו. באמצעות הרגש העוצמתי הוא משיג תשומת לב ולעיתים אפילו ויתור על עימות מצד ההורים המלווה בוויתור על הצבת הגבול.

 

חובתי המקצועית היא להדגיש בפניכם את החובה להיות עקביים, למלא את הנדרש מכם כהורים, ולדבוק בהגבלה שהצבתם לילד. אם ידוע לכם מראש שאינכם יכולים לעמוד ולהגן על הגבול שהצבתם, מכול מיני סיבות (מאחר ואתם עייפים, יש לכם קושי להתמודד עם הבכי והצעקות או כל סיבה אחרת שתעלה בדעתכם), עדיף שמראש לא תכנסו עם הילד לעימות זה. במידה ולא תעמדו בהצהרותיכם/איומכם, יאבד הילד את האמון במילים שיוצאות מפיכם, לא ימצע ערך בהקשבה  ולא יאמין להגבלה שתציבו בפעם הבאה.

עקביות והתמדה ­ צמד המילים הזה מאוד חשוב ומשמעותי בחינוך ילדים.

אתם המודל לילד. אם תעמדו בגבול שהצבתם לעצמכם, הילד יעמוד בהגבלה שהצבתם לו!!!

 

הילד מחפש משמעות והכרה בקיומו ולכן כל רגש עוצמתי שיוצא מההורה כלפי

הילד מהווה רווח בעבור הילד… מבחינת הילד, כעס מצד ההורה עדיף על התעלמות… 

 

אי אפשר לסיים מבלי לענות לשאלת השאלות של כל הורה מתוסכל שהסצנה של מחזה האימה מוכרת לו:  אז מה עושים?

אתן לכם שלוש נקודות להתחלה שעשויים להפחית את עוצמת התגובה של הילד מפעם לפעם (שימו לב שתסכול תמיד יהיה):

 

  1. כשאתם מבקשים משהו מהילד תהיו ברורים, עקביים והחלטיים ולכן חשוב תמיד לשים נקודה בסוף המשפט ולא סימן שאלה. תמיד יש להוסיף את הסיבה להגבלה (להימנע מאמירות כמו: " כי ככה ביקשתי או כי ככה אני רוצה"). עדיף לומר לו : "אני מבקשת שתאסוף את הלגו שלך כדי שנוכל לשמור עליהם לפעמים הבאות שתרצה לשחק"  ולא: "אתה רוצה לאסוף את הלגו שלך?"

  2. הציבו גבול לעצמיכם ועימדו בהגבלות שהצבתם לילד. על ידי כך תתנו תוקף למילים כדי שבפעם הבאה שתציבו הגבלה לילד הוא יאמין לכם, יידע שאין לו ברירה ויפסח על מופע האימים לאחר סידרה של ניסיונות כושלים.

  3. כשהייתי אימא צעירה ומתוסכלת אמרה לי אשת מקצוע: "אל תפחדי מילדה בת ארבע" מוכרת לכם תחושה זו? משפט זה סייע לי מאוד בהצבת הגבול מול ביתי בת הארבע כי הבנתי שאני לא צריכה לפחד ממחזה האימה שלה.

 

אין פתרון אחד המתאים לכולם. לכל ילד יש סיפור אישי וכל משפחה היא שונה בהרכבה

ובניסיונה המצטבר. מה שנכון למשפחה אחת לא נכון למשפחה אחרת וצריך למצוא דרך ייחודית שתעבוד. הדבר היחידי שמשותף לכול זה למצוא דרך שתגרום לילד לחשוב פעמיים אם להמשיך בדפוס ההתנהגות הזה , ולהבין שהדרך לא תעבוד לו יותר. זה לא פשוט להציב גבול אך התמודדות מושכלת תקל עליכם וכמובן על הילד בהצלחה

הלנה ממן

עופר ארז

וצוות כלים שלובים לרשותכם

 

 

Please reload

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך...

תמונות מאלבום משפחתי

08.01.2017

למה משנה הזיקית את צבעה

08.01.2017

קרוקודילים מטילים

08.01.2017

1/4
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now